ממיר קטליטי 17 ביוני, 2008
הביקורת על איכותם הירודה של ספרים מתורגמים לעברית אינה חדשה, ונדמית לפעמים כמו מטרה נייחת לעיתונאים, שמתקשים למצוא נושא אחר לעסוק בו; כמעט כמו כתבות מז'אנר "איזו קופת חולים עדיפה". אבל ההנחה המוקדמת הזו – של "כן, חרא תרגומים יוצאים כאן לאור. מה חדש?" – היא טענה של אנשים חסרי מעוף, שנוטים לא לכבד מילים. נכון שיש יוצאי דופן, אבל אם אפילו מתרגמים מצדדים בתפיסה שספרים הם מוצרים, ואך טבעי שההוצאות ינסו להוזיל את הפקתם ככל האפשר – אז הקפיטליזם באמת הצליח.
בכל אופן, כל זה נועד גם להפנות אתכם לכתבה שפירסמתי בנושא בכלכליסט, אבל גם כדי לומר שספרים ומילים הם לא עוד מוצר; הם דרך לפתח מחשבה, דמיון, תבונה, ידע ועוד ועוד…ולאנשים שמקדישים את זמנם לתרגום הסודות שבנייר לעברית – צריך לעשות כבוד. הרבה יותר מאשר לאיזה מנכ"ל "שהצעיד" את החברה שלו לאנשהו.
ספרים הם אכן מוצרים והקפיטליזם ינצח אם יתאפשר שוק חופשי – דהיינו מספיק ברירות בין "מוצרים", "רמת איכות" ו-"מחיר". ההנחה כי קפיטליזם הינה מילה נרדפת למקסימום רווח ע"י מינימום איכות איננה נכונה ואין למה תימוכין במציאות.
ספרים הם מוצרים במובן שמחשבה היא מוצר ולכן אוניברסיטה עולה כסף; לוגית זה נכון, ערכית קצת פחות. והשוק החופשי הקיים מוכיח שהקפיטליזם (ולא רק בהקשר הזה) לא מנצח, כי שכרנו יוצא בהפסדנו – יש אלפי ספרים שיוצאים בשנה, ורק מיעוט מהם מושקע דיו (ולא ניכנס לביקורת תוכנית). התייחסות אל קפיטליזם כאל הגדרה מילונית ותו לא היא פשטנית, אם כי גם אני חטאתי בזה קצת לצד השני. התימוכין בכל אופן, נמצא בכל מקום שבו תניח את עיניך – החל מה-DVD והמיקרוגל, עבור בצעצועים וכלה בספרים.
אני מניח ששנינו מסכימים שערך של משהוא (ספר, מכונית – או בהכללה מוצר) הוא תמיד סובייקטיבי ונקבע ע"י שער חליפין (לא בהכרח כסף).
אני מקבל את הקביעה שלך כי בכל שנה מודפסים הרבה מאוד ספרים שערכם נמוך בעיניי, אז מה? השאלה היא האם זה מגביל את ההיצע של ספרים שערכם גבוהה בעיניי? אין בידיי נתונים מספריים אבל אני מניח, ברמה גבוהה של בטחון, שכמות הספרים האיכותיים שמתפרסמים איננה נמוכה יותר מאשר לפני מאה או מאתיים שנים. יתר על כן יותר אנשים כיום נחשפים לספרות בכלל, ולספרות יותר איכותית בפרט, מאשר במאות קודמות.
אני יודע שזה נוח ליחס לקפיטליזם הרבה רעות חולות. אולם קפיטליזם, בעיקר כזה שאיננו מוגן ע"י מחוקקים, מאפשר חופש בחירה והיצע רחב יותר – לא פחות.
לגבי הסובייקטיביות – אני לא מסכימה במאה אחוז. יש סוג של קאנון ערכי אוניברסלי. של דברים שתמיד יהיו שווים יותר (לא בהכרח כסף).
כשדיברתי על ספרים שיוצאים לאור התכוונתי רק לאלו שמתורגמים לעברית, כך שאם נצא מנקודת הנחה שיש איקס מתרגמים ועורכים טובים ואיקס כסף שההוצאה מעוניינת להוציא על תשלום משכורת לאותם אנשים – הרי שכמות הספרים המתורגמים ברמה גבוהה נמוכה.
יותר אנשים נחשפים לספרות בכלל ולכן, סטטיסטית, כנראה שגם ליותר ספרות איכותית בהשוואה לעבר, אבל זה נובע מגורמים שונים, קשה לייחס את זה לקפיטליזם…שאף פעם אינו חופשי באמת מרגולציה.
בהקשר הזה, אני עדיין מתעקשת על זה ששכרנו יוצא בהפסדנו: עדיפים 5 כותרים מתורגמים היטב ומושקעים (בכל רמה) על פני 50, שרובם לא שווים את הנייר והדבק.
הכותרים הפחות איכותיים ( אנחנו מדברים על טווח איכויות ולא שחורֿֿ\לבן) מסבסדים את המחיר של הספרים האיכותיים, כך שאני עדיין לא מסכים עם הטיעון שלך.
נקודה מעניינת נוספת היא שההוצאה לאור, המונעת על פי שיקולי רווח והפסד, לא תתרגם ספרים שהם לא יכולים למכור. המסקנה היא שיש קהל נרחב למוצר פחות איכותי, למרות שמוצרים איכותיים קיימים ונגישים במידה שווה. האם את תומכת בגישה שתמנע מאותו ציבור את המוצר שהם רוצים ולכפות עליהם מוצר יקר יותר?
זו הטענה של המו"לים, שלמיטב ידיעתי לא רק לא הוכחה כלכלית, אלא גם אינה תקפה מבחינת היצע התרגומים – יש הוצאות שמוציאות כותרי תרגום גרועים, שלא מסבסדים כלום.
הוצאה לאור, כמו כל עסק לטעמי, בפרט אלה שעוסקים בתרבות למיניה, לא צריך להיות מונע רק משיקולי רווח והפסד. זו אולי נאיביות, אבל זה כנראה אפשרי (ע"ע הוצאות קטנות ומשקיעניות, שבעליהן לא שוחים בכסף, אבל מתפרנסים). לגבי טעם הקהל – זה טיעון ביצה ותרנגולת קלאסי, כמו מסעודה משדרות.
לא הבנתי את הקשר בין השאלה לבין מה שכתבתי.
[...] לפוסט על איכות התרגום בארץ, העליתי מן האוב עוד חומרים שאספתי לצורך התחקיר לכתבה: [...]
לא לגמרי קשור אבל – מוצא חן בעיניי התרגום שלך ל rss (רסיסי…)
באשר למאמר, כדאי להרחיב את הדיון גם למקצוע העריכה (עריכת ספרות ולשון של יצירות מקור ושל תרגום) גם כאן יש זלזול שמתבטא בראש ובראשונה בתגמול הכספי (אבל לא רק בו).
אהלן אביטל,
תודה, אבל אין לי זכות ראשונים על הביטוי. מה שלא הופך אותו לפחות חינני
צודקת, זה נושא ראוי. אולי יום אחד אוכל לכתוב גם על זה.