מה יהיה? 22 ביולי, 2008
אחרי שהבלוגים הוכרזו כמתים, נראה שהגיעה שעתם של הספרים. בעקבות מאמרו המטריד של ניק קאר ב-Atlantic, שכותרתו הפרובוקטיבית היתה: "האם גוגל הופכת אותנו לטיפשים?", התקיים דיון מקוון בפורום בריטניקה, בו התקוטטו קליי שירקי, קאר עצמו, קווין קלי, ג'ורג' דייסון, ז'רון לנייר, דאגלס ראשקוף, דניאל היליס ואחרים. הנה השתלשלות העניינים ב-Edge.
בשלב כלשהו, הוסב מוקד השיחה מההיבט המדעי – האם אנו פשוט זקוקים לחיווט מחדש למוח – ואחר כך הממשקי אל ההיבט התרבותי, כששירקי מעלה את הטיעון שלרומן "מלחמה ושלום" של טולסטוי כלל אין יתרון על פני סדרת טלוויזיה עשויה היטב (הדוגמה שלו היתה The Wire, סדרת המשטרה של HBO). בזמן שאני הזדעזעתי, היליס, ביבליופיל גאה, השתכנע:
I put my love for books in the same category as my fondness for mechanical clocks [...] Books, like mechanical clocks, were created to serve a purpose. Whether it is to inform, to entertain or to enlighten, the same purpose can often be served by better means.
למרות שאני מסכים עם הטיעון העקרוני – שספרים הם אמצעי ולא מטרה – עדיין לא ניתקלתי באמצעי טוב יותר. בטח לא סדרות טלויזיה, גם הטובות שבהן.
אני חושבת שהם גם מטרה, עובדה שיש המון דרכים אחרות להבעה ובכל זאת אנשים עדיין בוחרים לעשות זאת באמצעות ספר (ולא משנה כרגע באיזו סוגה מדובר). כל מדיום כבודו במקומו מונח
ראשית, אני לגמרי עם שירקי. ולא רק בגלל שאני מעריץ לו את התחת. the wire היא פשוט סדרה משובחת. אותה, אגב, בניגוד למלחמה ושלם, הצלחתי לסיים.
מעריצה אותו לפרקים בעצמי, אבל ההשוואה שלו אינה במקומה. זה לא מחליף את זה, בדיוק כמו שבברלי הילס 90210 לא מחליף את The Wire (נגיד). חוץ מזה פעם הצלחתי לסיים את ידיעות אחרונות מהכותרת ועד העמוד האחורי (לא כולל מדור ספורט) – מה זה אומר על מלחמה ושלום?
אני לא חושב שזה מחליף את זה, אבל זה יכול להיות טוב כמו זה, ואף למעלה מכך.
עדיין לא קראתי את הת'רד שקישרת אליו, אבל לא נראה לי ששירקי יתפתה לנסח טיעון אחר. מצד שני, מה אני יודע?
ולגבי ידיעות אחרונות… אני לוקח את החמישי.
לא מסכימה, זה שני דברים שונים. שתי חוויות שונות, שמתרחשות בשני מישורים שונים של השכל או איפה שזה לא יהיה. הנה ציטוט שלו:
no one reads War and Peace. It’s too long, and not so interesting.
שזה כמו לומר שאף אחד לא רואה The Wire כי יש בוב הבנאי…
לא הבנתי את התשובה על ידיעות
האמת שאני מחזיק בדעתו על מלחמה ושלום, אבל יש לי תיעוב פרטי לגמרי לטולסטוי, כך שזה לא אומר כלום.
אלו חוויות שונות במישור מסוים, וחוויות דומות מאוד במישור אחר. דווקא ההשוואה בין מלחמה ושלום ל-the wire היא מעניינת, מכיוון ששניהם בנויים כנרטיב מתמשך, שהמוקד שלו אינו רק העלילה, אלא גם החברה שבה מתרחשת העלילה. את מלחמה ושלום לא סיימתי, כאמור, אבל מהמעט ששמעתי גם הוא, כמו the wire, עוסק בחוסר האפשרות של יחידים להזיז את ההיסטוריה, לשמן את גלגלי המערכות הגדולות. במובנים הללו, חוויית הקריאה/צפיה היא דומה למדי.
ולגבי ידיעות, נו, לקחתי את זכות השתיקה. הייתי עושה זאת גם לגבי מלחמה ושלום, אבל לא יכולתי להתאפק.
בסדר, זה כמו שאני אגיד לך שאני שונאת ג'יימס גנדולפיני ולכן הסופרנוס זה אשפה…הוא בחר במלחמה ושלום כי זו היתה הדוגמה שניק קאר נתן במאמר שלו, שירקי משער שאחת הסיבות היא אורכו.
חווית הקריאה והצפיה הן שתי חוויות שונות. באחת מאכילים אותך בכפית, בשניה אתה אמור לצוד לעצמך לבד את האוכל. העלילה יכולה להיות דומה וכך גם התובנות – אבל הדרך שבה אתה צורך אותן אחרת לחלוטין.
אהההה, חמישי כזה.
אף אחד לא מאכיל אותך בכפית, בטח לא בסדרה כמו the wire. רוב התובנות שלנו על הטלוויזיה מגיעות משנות החמישים-השמונים. זה קצת כמו לומר על ספרות שהיא משתמשת במלים פשוטות, רק בגלל שבמשך שנים כל מה שהוציאו זה ספרי ילדים.
וחוץ מזה, אני שונא את טולסטוי בגלל הכתיבה שלו, לא בגלל זקנו הנאה.
טלוויזיה לועסת לך את הדברים, כי ככה המדיום הזה בנוי. אני לא מדברת על התובנות של מרשל מקלוהן, אלא על התובנות שלי – טלוויזיה (ואפילו קולנוע לצורך העניין), בהיותה חוויה ויזואלית בעיקרה, קובעת לי הרבה יותר דברים לעומת ספר, שמתיר לי מקום הרבה יותר גדול לתובנות משלי. לא יודעת איך להסביר את זה בצורה יותר מתוחכמת. ספר מביא אותי למקומות וגורם לי להרגיש ומעורר בי מחשבות מה ששום סדרת טלוויזיה, משובחת ככל שתהיה, לא עושה.
חרא זקן היה לו
נסכים לא להסכים, לפחות עד שאפרת תגיע. היא כבר תיכנס בך
סגור העניין, אם כי נראה לי שלאור הג'וב החדש שלה – היא מחויבת להגן על ספרים בכל מדיום שהוא
[...] שני פרסמה לא מזמן מקבץ קישורים מעניין לדיון שהחל בעקבות מאמר של ניק קאר. [...]
[...] 60:43 איתמר מסכם: The Wire יותר טוב ממלחמה ושלום. [...]
[...] על חשיבותם של ספרים בפיתוח המחשבה האנושית (זו כמובן, תשובה לניק קאר, שחושב שהאינטרנט מטפש אותנו). מרבית הפוסט מוקדש לציטוט [...]