ברמה העקרונית

גשו נא לקרוא את סיכום השבוע הנזעם שלי בכלכליסט, ואז שובו לפה, לקצת נחת רוח מהאינטרנט הנהדרת. השלמה קטנה לעניין הפרטיות שמככב בטור – קבוצת אזרחים נמרצים עושים האקינג ונעזרים במצלמות המעקב של האח הגדול כדי לחשוף את מערומיו. Sous-veillance קוראים לזה.

ועוד קצת וידאו: חברת קאלטורה הישראלית תאפשר לשלב סרטוני וידאו בערכים של וויקיפדיה, ו-YouTube מציעה לבצע חיפוש בתוך סרטונים באמצעות טכנולוגיית Speech-To-Text שכנראה עובדת. כדאי גם להקדיש 55 דקות להרצאה אודות חשיבותו של Youtube ככלי אנתרופולוגי. אני מצאתי את הדקה ה-26 והדקה ה-46 מעניינות במיוחד.

הממים הכי גדולים של האינטרנט מסודרים על מפת-זמן דינמית, שמעוררת זכרונות על בזבוזי זמן מופלאים במשרד.

יש חברות אחסון אתרים שמציעות לארח את הבלוג שלכם באופן שאינו פוגע בסביבה, יענו, בר קיימא. שרת שמופעל על ידי שבשבות נשמע לי קצת לא אמין, אבל מה אני מבינה. אפרופו אמינות, נאסא הכריזו על תחרות עיצוב החפצים האלקטרוניים של העתיד. ועוד מפלאי הטכנולוגיה: מאיץ חלקיקים שבמקרה עבר ליד יצירה של ואן גוך גילה מתחת לשכבות הצבע ציור אחר לגמרי.

פיליפ רוזדייל, האיש מאחורי Linden Labs-Second Life, מגלה בראיון שכ-20% מהתעבורה באתר מקורה בפעילויות חינוכיות ועסקיות, ורק 10% ממיליוני הנרשמים מסקרנות בוחרים להמשיך ולבקר באתר. בהמשך הוא מודה שהוא לא מוכשר לשמש כמנהל של חברה שרוצה לצמוח בגדול (ולכן פרש ממינכול לטובת נשיאות והמשך פיתוח). מדחי אל דחי.

אנשי מכון השל קיימו שיחה/ראיון עם ארנה קזין, עיתונאית-סופרת-מסאית. האזינו לפודקאסט בבלוג של גיא ווסט.

האם הפתיחות שמתדפקת על חומות סין תביא ליצירת חברה דמוקרטית ושוחרת חירות או תעודד לאומנות? והאם האינטרנט אשמה בכך באיזשהו אופן? בהתחשב בעובדה שטכנולוגיות חדשות מסייעות לא פעם למטרה שונה לגמרי מזו שלשמה הומצאו, התשובה העגמומית די מובנת מאליה. לפעמים אני חושבת שאנחנו יצורים קלוקלים להדהים, שלא מסוגלים להיחלץ מהדוגמטיות הגנטית הטבועה בנו.

לסיום, יש פילוסופים שתוהים האם ה-iPod הוא חלק מהמוח שלנו, ומסבירים למה זו שאלה שחשוב לשאול ועוד יותר חשוב לענות עליה.

פוסטים אקראיים

• מתלאות העברית
• תגובה הולמת: גלובליזציה
• להתראות עיתונים, שלום עיתונאים