פוסטורח 10 באוגוסט, 2008
מאחר שאין לי טלוויזיה בבית כבר שנים, היו לי רגשות מעורבים כשקראתי את הידיעה על כך שוועדת הכלכלה של הכנסת חוככת האם לאפשר ל-HOT ול-yes לשדר פרסומות. מצד אחד בער בי זעם צרכני קדוש-אך-מתבקש. רגע אחריו התעוררה השמחה לאיד: "יופי, אולי עכשיו המטומטמים, שמשלמים מאות שקלים בחודש כדי לצפות באשפה הופכת לקומפוסט, יתעוררו". מכיוון שכך, החלטתי לאמץ את ז'אנר ה"פוסט אורח". קבלו את תגובתה המוערת של בראלה לפארסה התורנית:
הערוץ הצ'רקסי בתיק מהודר // מאת: בראלה
מזה כמה חודשים אני מהרהרת באפשרות להיפטר מהטלוויזיה שלי. הסיבות הברורות כוללות את הרצון שלי להיגמל מהצורך המגונה של "להתקרש" מול הטלויזיה בערב כשאין לי כוח לשום דבר אחר, וניסיון לעשות משהו מועיל יותר בזמן הזה (על אף שאני לא צופה בדברים מזיקים). האקטיביות שלי בהקשר הזה מאד מוגבלת ונעה בין הרהורים לבין טלפון דו-חודשי ליס כדי לבקש שינתקו אותי. הם כמובן לא ממהרים לשום מקום, ומרוויחים עוד לקוחה עצלנית שמשלמת להם המון כסף מדי חודש. [1]
לכן, הרעיון המבריק שהנץ במוחם של חברי ועדת הכלכלה של הכנסת, לאפשר פרסומות גם בערוצי הכבלים והלויין, הוא בבחינת הרצחת וגם ירשת. בתמימותי, אני אפילו מופתעת שמישהו חושב למתוח ככה את הגבול. כאילו מה? לחברי הוועדה אין כבלים בבית? זה נראה להם הגיוני בכלל לדחוף שם פרסומות? ויש לי עוד רעיון לא רע: מה לגבי מסרים שיווקיים בערוץ בייבי? הא, הא, איך אף אחד לא חשב על זה עדיין – אני גאון! [2]
אבל לצערי, אין לי כל ספק שעדר הצרכנים יתרעם קצת בהתחלה, ימלא את האתרים בטוקבקים זועמים, יאיים בהתנתקות ואז יעצור פה. כמו תמיד, מספיקה לטיפה קטנה ומרגיעה מחברות הכבלים: "נוריד לכם את התשלום החודשי ל-250 ש"ח + שני סרטים במתנה + הערוץ הצ'רקסי במתנה לכל החיים בתיק מהודר" – כדי לגרום לכל הטיפשים לאגרף את ידם ולהכריז בחיוך מנצח: "דפקנו את המערכת!".
הגיע הזמן למרד צרכנים. הגיע הזמן שנשים לב שרווחת האזרחים בישראל אינה נמצאת כלל על סדר היום. וזו לא איזו ישות מסתורית ורחוקה שמדברים עליה בגוף שלישי. הלו…זה אנחנו. להמון יש כוח, וחבל שאנחנו לא מצליחים להביט קצת מעבר לחוטם ולראות את השורה התחתונה: אנחנו משלמים – וזו זכותנו. ועדת הכלכלה מוכיחה שוב שהיא מייצגת את האליטה ולא את טובת העם. [3]
אני כבר לא אמתין לראות אם זה יעבור או לא. ההחלטה שלי להתנתק התקבלה. [4]
הערות המארחת
1. עושים להם שם, בשירות לקוחות, קורסים מיוחדים. מלמדים אותם שהדימוי העצמי שלך כצרכנית נבונה ואזרחית חופשיה הוא לא יותר ממקסם שווא, סימולקרה שאת נהנית לאוורר מדי פעם.
2. יש להם כבלים, על חשבונך. ולמרות שבערוץ בייבי אני לא בקיאה, בשלל דווידים שמיועדים לילדים רכי מוחין יש תוכן שיווקי בכמויות מסחריות. אפילו היו תביעות בעניין.
3. חברי הכנסת שמונו לוועדת הכלכלה משרתים את אדוניהם, כמו כל כלב. ובאשר לאזרחים – שלום חנוך אמר את זה קודם: "הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם".
4. אין סיכוי שתצליחי להתנתק בלי להתקשר ליחצנים ולבקש את תגובת החברה לכתבה שעוסקת בקשיי ההתנתקות.
[...] בפניהם דף בית שהותאם בדיוק בשבילם". עכשיו זה הזמן להפטר מהטלוויזיה אחת ולתמיד; תאמינו לי, זה יפתור לכם בעיות שאפילו לא ידעתם שיש [...]
[...] סיבה מספיק טובה בשביל ש-yes תחליט לא לשדר אותו. אולי יהיה מקבץ פרסומות במקום. "מה שקרה כאן הוא מקרה מבחן המלמד שעלינו להשתלט [...]