תגובה הולמת: על חשבון הבית 28 בנובמבר, 2008
סיכום השבוע שעבר פורסם בעיתו (והנה זה של השבוע), אבל כאן אני מרשה לעצמי להשהות את הדדליין. הפעם התוספות מאוד ממוקדות, וכוללות שני נושאים והמלצה אחת מיותמת:
מחצית כתבה של רפאל פוגל על דיוויד איינמאייר הנסון, מפתח סביבת פיתוח התוכנה Ruby on Rails. את שארית הראיון אפשר לקרוא רק במגזין המודפס.
1. Gladwellian
מלקולם גלאדוול, האיש והמותג, הוציא ספר חדש – Outliers – וזכה ליחסי ציבור שלא היו מביישים את עגנון בשעתו; במגזין Salon פורסמה ביקורת אוהדת-אך-משועממת על הספר, שבו טוען המחבר כי מה שאנו תופסים כגאונות (או הצלחה) קשור הרבה יותר לסביבה ונסיבות מאשר לתורשה או פלא נוירולוגי.
The mission of "Outliers," then, is to map the "ecology" of success.
בגרדיאן הקדישו לו שטח יותר נרחב ופירסמו גם קטע מהספר וגם ראיון משתפך, בניו יורקר הקדימו את כולם וכבר באוקטובר העניקו לטאלנט שלהם אינצ'ים על גבי פיקסלים של פתחון פה (בלי שום קשר לספר, מדובר בכתבה מצוינת שדנה בהשלכות הגיל הכרונולוגי על סוגיות כמו יצירתיות, הצלחה וכיוצא באלה). גם המתחרים – ניו יורק מגזין – הקפידו לא להישאר בחוץ כשכולם חוגגים, והקדישו לסופר/הוגה כתבת מגזין נרחבת. אחרי כל זה לא מפתיע שבמגזין More Intelligent Life מפרסמים כתבה שלועגת בחיבה הן לגורואים מסוגו של גלאדוול והן למעריציו, והבלוגר קווין ארתור מ-Question Technology מביע תרעומת קלה על מה שהוא מכנה "ספרי מדע פופולרי", שהופכים את המדע לאסופת אנקדוטות שנונות.
2. Free
הנושא השני שעל הפרק גם הוא מעט עבש בפינות, אבל עדיין ראוי ללעיסה: האם התנדבות ברשת היא תוצר של קהילתיות או פראייריות? ב-Boing Boing מצטטים את טימותי לי, שסבור שהתופעה הזו אינה שוות ערך למה שמכונה Free Riding, אלא דומה יותר לתרומה, שעליה אין ציפיה לקבל תגמול כספי. שיזף רפאלי וירון אריאל, שערכו מחקר הבוחן את התמריצים של הוויקיפדים (זהירות, PDF), מפרטים:
(1) express values of altruism by sharing their knowledge with others; (2) social engagement via the collaborative dynamics of Wikipedia; (3) exercising various knowledge, skills, and abilities; (4) promoting their current or future professional career; (5) protecting one’s (Wikipedian) ego by sharing knowledge with those who do not have this knowledge; (6) enhancing one's ego through the public exhibition of their knowledge. [...] Two more categories addressing Wikipedians motivations: (7) fun and (8) ideology for contributing to Wikipedia as a variant of open-source application
אנדרו קין, שונא מושבע של חובבים ותחביביהם המקוונים, טוען ב-Internet Evolution כי המשבר הכלכלי העולמי אמנם מביא עימו גל של מפוטרים חדשים, אולם אלה לא יצטרפו למעגל יצרני התוכן הנלהבים, אלא להיפך: המיתון ישנה בצורה חדה את הגישה שלנו כלפי הערך הכלכלי של עמלנו. לא עוד Free מבית מדרשו של כריס אנדרסון:
It will result in the rise of online media businesses that reward their contributors with cash; it will mean the success of Knol over Wikipedia, Mahalo over Google, TheAtlantic.com over the HuffingtonPost.com, iTunes over MySpace, Hulu over YouTube, Playboy.com over Voyeurweb.com, TechCrunch over the blogosphere, CNN’s professional journalism over CNN’s iReporter citizen-journalism…
מארק פראונפלדר מ-Boing Boing חושב שקין פשוט לא מבין את מהותה של האינטרנט (או של בני האדם, לצורך העניין – והתגובות ב-Wired עשויות להוות ראיה לכך), וג'סי ווקר מ-Reason מנסה להבהיר גם הוא עד כמה רחוק השיקול הכלכלי מליבם של מרבית הגולשים שמעלים תוכן זה או אחר לרשת. מייק מאסניק מ-Techdirt לא מפתיע ואחרי שהוא מסביר בפרוטרוט במה קין טועה, הוא מציע לו התערבות: איזה מהאתרים באמת ישרדו בעוד שנה. רק אנדרו סאליבן נעזר בכנות כדי להסביר מדוע התחביב הזה לא ייעלם: תכל'ס, מה עוד יש לנו לעשות בחיים?
