מעריצים של קהלת 30 במרץ, 2008
שחר כהן ואייל פורמנסקי הם שני יזמים צעירים, שפתחו אתר בשם Domainer, זירת מסחר לשמות מתחם. בכתבה שהכנתי בנושא ל"כלכליסט", גיליתי שלמרות שאיגוד האינטרנט הישראלי לא טופח לשכמותם על השכם בחיבה, והעוסקים בתחום מעריכים שמדובר בכסף קטן, הם משוכנעים שיש הרבה פוטנציאל לא ממומש.
על פי נתוני איגוד האינטרנט, בסוף 2007 עמד מספר השמות הרשומים תחת סיומת .il על 114,273 לעומת 91,180 בסוף 2006. קצב גידול רישום שמות חדשים עמד על 50%, לעומת 18% ב-2006. בפברואר היו רשומים בישראל 118,381 דומיינים – היום יש 121,249. על פי ZookNIC.com, כ-197,000 ישראלים מחזיקים בדומיין בינלאומי.
הנה הכתבה במלואה:
בשם הכסף
לפני כחודש נערך בלוס אנג'לס DomainFest, הכנס השנתי של תעשיית שמות המתחם העולמית. בין מינגלינג להרצאות נערכו בכנס מכירות פומביות של דומיינים בסכומים שלא היו מביישים אחוזה בבוורלי הילס. לא צריך להרחיק לארה"ב כדי להבין את הפיתוי; אחרי הכל, היה זה הקופירייטר קהלת שאמר "טוב שם טוב משמן טוב".
"יש התפתחויות מאוד מעניינות בתחום. זה נושא חם באינטרנט", מסכימה עו"ד אלן שנקמן, שסייעה בניסוח כללי רישום הדומיינים בישראל, בהתכוונה לוויכוחים הערים שפוקדים את קהילת הדומיינרים העולמית. בראיון ל"כלכליסט" היא מסבירה ששיטות הפעולה הבעייתיות ביותר – Squatting ו-Domain Tasting – כמעט לא משפיעות על המתרחש אצלנו.
מרבית הסכסוכים על שמות מתחם בסיומת .il נפתרים באמצעות שירות יישוב המחלוקות של איגוד האינטרנט הישראלי. באתר האיגוד ניתן למצוא 15 פסיקות בולטות שניתנו בין השנים 1999-2007 ורובן ככולן נטו לטובת בעל השם המסחרי. ההחלטות מבוססות על המבחן המשולש:
א. שם המתחם זהה או דומה לסימן מסחר שלעותרות הזכויות בו; ו-
ב. למחזיק אין זכויות או אינטרס לגיטימי ביחס לשם המתחם; ו-
ג. המחזיק רשם ומשתמש בדומיין בחוסר תום לב.
לדבריה, Squatting (רישום דומיין של מותג מוכר באיות המקורי או בשגיאת כתיב, לדוגמה: micr0soft – ר.ש.), "קורה הרבה בעולם ואני משערת שגם כאן, כי הישראלים חוכמולוגים". אך Domain Tasting (רישום זמני של דומיין לצורך בחינת כדאיותו הכלכלית – ר.ש.), כמעט ואינה אפשרית בישראל. "בארץ אין 'תקופת חסד' שבמהלכה ניתן לקבל החזר כספי. כשניסחנו את הכללים ניסינו לסגור פרצות שהתגלו בחו"ל", אמרה. שיטת פעולה נוספת שאינה חוקית בארץ היא Domain FrontRunning, שעלתה לכותרות לאחר הגילוי שרשם אמריקני מוביל, Network Solutions, הונה לקוחות שחיפשו דומיינים כשקנה אותם תחת אפם.
יזמות יצירתית או תאוות בצע?
לא תמיד מדובר בהפרה חד משמעית. "בראשית האינטרנט, אנשים רשמו דומיינים מסחריים, בתקווה שבעל המותג ירצה לקנות אותו. לא מדברים על מילים גנריות, כמו Sex או Hotels, אלא על שמות כמו Google. עם הזמן זה הפך מתוחכם בהרבה: אם מישהו ירשום את הדומיין Applesucks – האם זה שימוש הוגן במילה Apple או לא? האם גולש שיגיע לאתר יבין שזה אתר ביקורתי? כך שמסחר בדומיינים אינו עסק בלתי חוקי כשלעצמו. הבעיה מתעוררת משום שהקשר לשם מסחרי הופך שם מתחם לריווחי", מסבירה עו"ד שנקמן.
ומה לגבי מילים גנריות?
"מה זו מילה גנרית? Apple זה גנרי אם אמכור פירות, לא מחשבים. לפעמים הבעיה היא בתוכן, ולא בדומיין. אם אני מוכרת חלונות תחת הדומיין Windows, זה אולי לא הוגן מצד מיקרוסופט לדרוש את הבעלות עליו, אבל מה אם אפרסם בו תוכנות? דומיין אמור היה להיות כמו טלפון או כתובת ונועד להקל על אנשים לזכור את ה-IP. אבל כשמבססים מוניטין על השם הזה עולים סימני השאלה. יש גבול דק בין יזמות יצירתית לתאוות בצע".
דורון שקמוני מאיגוד האינטרנט הישראלי (ISOC) פסקני יותר. "הנושא טעון ובעייתי. מבחינה משפטית, שמות מתחם אינם רכוש. לא קונים, אלא רושמים אותם. התפיסה שאנחנו מקדמים היא שהם נועדו לשימוש ולא לספקולציות. זו תפיסת העולם שלנו ונקטנו אמצעים לצמצום הקניה לצורך מכירה. זה לא נדל"ן למסחר", הבהיר.
נדל"ן וירטואלי
לשיטתו, נהלים כמו Domain Tasting, "נגזרים מדרך הניהול בחו"ל, שמתמקדת בהגדלת הכנסות. אנחנו רוצים להגדיל את מרחב השימוש. שם סוחרים בשמות כי השם אטרקטיבי והסחירות תלויה ביכולת להשיג קליקים".
ממחקר שערך ארגון CADNA (ראשי תיבות של Coalition Against Domain Name Abuse) בספטמבר האחרון, עולה כי תקופת החסד אכן בעייתית. על פי הנתונים, 87% מהדומיינים שנקנו מחדש בתום תקופת הרישום (Drop catching – ר.ש.), משמשים לצרכי פרסום. "אין להם שום עניין בדומיינים הללו למעט כאמצעי להפקת רווחים ממודעות", נכתב במחקר.
עו"ד שנקמן, התפיסה של ISOC שונה מרשמים בחו"ל
"נכון, זו גישה נכונה מאוד. הרעיון הבסיסי הוא שאת מחזיקה בדומיין כל עוד תעמדי בהסכמים. אנשים רוצים שזה יהיה רכוש בבעלותם, אבל זו הנחה משפטית מוטעית. הכללים בארץ נוסחו לאחר מחקר משפטי נרחב וניתוח שיטות הפעולה במדינות אחרות, כדי שאנשים לא יקנו דומיינים בלי להשתמש בהם. זה למען הציבור".
זירת מסחר הדומיינים הראשונה בישראל
ההתמקדות בהיבט המשפטי אינה עושה חסד עם קהילת הדומיינרים המקומית. הם אולי לא פועלים ממניעים אלטרואיסטיים, אבל כמו שאומר אהד גליקסמן, בלוגר ומנכ"ל חברת ה-SEO אינלייט, "לאיגוד האינטרנט אין מה לעשות. זו המציאות – איפה שיש סחורה יהיו סוחרים".
לדומיינרים יש ביקורת כלפי התנהלות האיגוד. "זה מזכיר לי את היחס לקרקעות בקום המדינה, שנועדו לעיבוד ולא למסחר", טוען שחר כהן (35), דומיינר מקצועי למחצה. הוא ודודנו, אייל פורמנסקי (27), השקיעו במאות הדומיינים המקומיים והבינלאומיים שברשותם כמה עשרות אלפי שקלים. מבחינתם אין הבדל בין porno.co.il לבין נדל"ן מוחשי. "xxx.co.il הוא כמו פנטהאוז במנהטן לאלפיון העליון", משוכנע פורמנסקי.
השניים השיקו את Domainer, זירת מסחר הדומיינים הראשונה בישראל, שתביא, כך הם מקווים, לשינוי בגישה. "אין לנו נתונים על מספר סוחרי הדומיינים בארץ, אבל הייתי בקשר עם מאות אנשים ואני בטוח שזה אפילו לא 5% מהשוק", מסביר פורמנסקי, יזם וסטודנט למנהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה.
לדבריו, מחירי הדומיינים בארץ נמוכים בהשוואה לעולם, אבל יש מקום לרווח. "זה תלוי בדומיין ונע בין מאות לאלפי שקלים לדומיין סטנדרטי. דומיין מצוין יימכר בעשרות אלפי שקלים. דומיינים מהליגה הכי גבוהה, שמייצרים כסף ויש בהם תנועה טבעית, לא תשיגי בפחות ממאות אלפי שקלים. זה כמו הקמת עסק באיזור הומה אדם. הכל עניין של מיתוג – זו נקודת המפתח", הסביר.
לא כולם מסכימים. לדברי שקמוני, האיגוד אינו עוקב אחרי העברות בין צדדים, אך לדעתו, "אפשרויות הרווח נראות מאוד מצומצמות. החשיפה קטנה וזה די בשוליים". גם גליקסמן מעיד שמהיכרותו עם השוק מדובר בלא יותר מכמה אלפי דולרים לדומיין. "יש חוסר פרופורציה בשווי הנתפס בעיני המוכר לעומת הקונה", פסק, בציינו כי כניסה מאוחרת של חברות ישראליות לרשת יצרה "מצב שבו מישהו שקנה בזמן את הדומיין מרגיש שמגיע לו הרבה כסף. לחברה עצמה זה לא תמיד משתלם".
למילה יש ערך
אם עד היום התשובה לשאלה כמה שווה דומיין היתה: כמה שמישהו ישלם, הרי שההתפתחויות הטכנולוגיות הפכו את השוק ספקולטיבי פחות. "רבים מלקוחותי ביקשו לרכוש דומיינים בסכום לא הגיוני כמו 500 דולר", מספרת עו"ד שנקמן. "אפשר להעריך שווי בעזרת שני דברים: האפשרות לעקוב אחרי היקף גלישה לאתר מסוים והאפשרות לנטר פרסום".
בארה"ב קיימים שירותי הערכת שווי של שמות מתחם, שמתבצעים תוך שקלול פרמטרים כמו אורך הדומיין, מספר המילים, מקפים, ספרות, תחום ועוד. אולם לדברי פורמנסקי, מדובר בהערכה אוטומטית ולא אנושית. הוא וכהן יציעו שירות דומה באתרם, שיתבסס על ממוצע דירוגי הגולשים.
טיפים:
השקיעו בשמות של מקצועות, תמיד יהיה שוק לדומיינים כאלה.
חפשו מילים עם איות עברי ברור שלא כוללות את האותיות צ, ק, כ, ח.
הזדרזו. ככל שהזמן עובר נתפסים הדומיינים ועולה המחיר.
עקבו אחר מגמות עולמיות באתר dnjournal.com
מנגד, עולה השאלה האם הפופולריות של מנועי החיפוש לא מפחיתה מחשיבות הדומיין. הרי רובנו פשוט נקליד את המילה המבוקשת בגוגל. לא נתלבט מה האיות הנכון. גליקסמן לא מסכים. "בעידן שבו אנשים מגיעים בעיקר דרך מנועי חיפוש עולה חשיבות המילים הגנריות. מבחינת גוגל, אחד הפרמטרים הרלוונטיים ביותר הוא שם המתחם, כך שנקודת המוצא של diamonds.com למשל, עדיפה לאין שיעור על מתחרים. למילה יש ערך כלכלי שניתן לכמת".
בעברית המצב דומה, מאז הושק תקן IDN (ראשי תיבות של International Domain Name), שמאפשר רישום דומיינים בשפות שונות (נסו להקליד בשורת הכתובת של הדפדפן את המילה 'תרופה' ולחצו Ctrl+Enter), "יש תחרות עזה על כל המילים במילון".
כהן ופורמנסקי משוכנעים שאפשר להתפרנס מהעיסוק בדומיינים, ולראיה: הם דחו 17,500 אירו תמורת xxx.co.il. "אנחנו מקבלים הצעות על הדומיין הזה ועל porno.co.il על בסיס שבועי. זה נדל"ן משובח שאפשר לשלש את ערכו בעוד כמה שנים".
אין חשש שזה יאבד מערכו, כמו שקרה בימי הבועה הקודמת?
"אנחנו שלוש שנים בעסק ואני רואה איך דומיינים שלא הייתי מאמין שיימכרו כבר לא פנויים. איזה מילה שלא תחפשי תפוסה. אני מאוד מאמין במוצר הזה, ובניגוד לנדל"ן, אין השפעה של גורמים חיצוניים. מה נעשה עם הכסף? נשקיע במניות? נקנה דולרים? אני חושב שמהבחינה הזו, אם עושים השקעה נבונה, אין סיכוי להפסיד".
איך מתבצעת המכירה?
פורמנסקי: "יש דומיינים שאנחנו קונים כדי למכור כמה שיותר מהר. את hazmanot.co.il למשל, קניתי ביום ראשון בבוקר ב-80 ש"ח ובשלישי כבר מכרתי ב-1,700 ש"ח. עשיתי רשימה של חברות שמעורבות בהזמנות ובדקתי למי יש אתר. יצרתי קשר עם 30 איש, מחציתם חזרו אלי, עוד חצי נשרו במשא ומתן ובסוף שישה נלחמו על הדומיין, כך שיש מה לעשות. הבעיה היא שהרבה פעמים מפתחים אובססיה לזה".
כל היום רואים דומיינים בראש?
"כן. אני כותב לעצמי פתקים או SMS תוך כדי שיחה. זה סוג של הפרעה אולי, אבל אני באמת מאמין בזה. אני גם רואה שהדומיינים הולכים ואוזלים", מודה כהן, דוקטורנט בגנטיקה.
ואיך בוחרים מה לקנות, עושים תחקיר או באקראי?
פורמנסקי: "מבחינת האמריקנים זה מובן מאליו. גם הגרמנים חזקים בתחום. התחלנו לקנות קצת בצ'כיה ובאיטליה. בקוריאה קצב מכירת הדומיינים מטורף, שבדים ונורווגים גם קונים המון. השוק הבריטי מעניין: מצד אחד יש הרבה דומיינים פנויים ומצד שני, מוכרים בסכומים מאוד גבוהים. יש גם דומיינים באסיה ונפתחות סיומות חדשות, כמו .me, ודומיינים כמו love.me או find.me זה נכס".
ושמות מסחריים?
פורמנסקי: "אני נמנע מזה. אם בורגר קינג בסרי לנקה היה פנוי לא הייתי קונה אותו. בישראל מעניינים אותי דומיינים גנריים, שמסבירים מה תמצא שם. ב-eBay אני מוכר רק לפי מגמות. אם אני רואה שדומיין כמו alternativeenergy.com נמכר ביוקר, אני מיד קונה דומיינים קשורים – מסתכל מה הולך בעולם, מתאים שתיים-שלוש מילים – ומוכר בעשרות דולרים". לכהן, למרות הקביעה שקניית שם של חברה היא "קארמה רעה", יש גישה שונה והוא מחזיק בבעלותו את הדומיין pladelet.co.il וכן את שם המתחם של ברק אובמה. " זה שילוב בין אמנות ואופורטוניזם. זה קופירייטריות. הרבה מהדברים אנחנו יוצרים", הסביר.
ספקולציה של מצלול
לדבריהם, מסחר בדומיינים הולם את האופי הישראלי. "להרבה מאוד ישראלים קוסם העניין של לקנות בזול ולמכור ביוקר, לדפוק את המערכת בלי להתאמץ", כשבדרך אפשר להרוויח מפרסום באתר.
תיקחו הלוואה כדי לקנות דומיין? מה הגבול?
כהן: "אם היה לי סכום גדול הייתי משקיע אותו בכמה אפיקים: קונה דומיין בינוני ועוד כמה קטנים, גרף של חלוקת רווחים. מבחינת התשואה זה עדיף על מניות".
כמו דומיינרים אחרים, גם הם מתייחסים לסחר בדומיינים כאל תחביב ששכרו בצידו, אם כי גישותיהם הפוכות. פורמנסקי הריאליסט מתייחס לשמות מתחם כהשקעה כלכלית. "צריך להיכנס לאנשים לראש, לתפוס אותם. זה מיועד לעסקים, לא בשביל להגיד 'יאללה, איזה אדיר אני שחשבתי על זה'. אין לי קשר רגשי לדברים האלה…אתה יותר ספקולטיבי", הוא מפטיר כלפי כהן, שמאידך, חושב על מצלולים. "אני אוהב את ההתחכמויות. יש לי קשר רגשי אליהם, אבל אני אספן, אם אני אהיה מחר בחובות אעדיף למכור כליה", הוא צוחק ומוסיף "זה כמו בחירתה של סופי…זה המחיר הרגשי".
אילו תכונות דרושות לדומיינר?
פורמנסקי: "יצירתיות. אני מסתכל על זה כמו על שוק ההון, יש הרבה חפיפה. דומיינר צריך שיהיו לו תכונות של אדם שמתעסק בבורסה. כן לחפור, כן שיהיה לך אומץ לשים כסף על מניה מעניינת".
