ברמה העקרונית

הבמאי קן גאמבס שוחח עם תיאולוגית, פילוסוף ומדען על מכונות חושבות, בינה מלאכותית והיתרונות והחסרונות של רעיונות כמו הסינגיולריטי. את הסרט התיעודי שלו – Building Gods – הוא העלה לרשת (אפשר גם להוריד, לא חייבים לצפות ב-Stream).

"שמש נצחית בראש צלול" הוא אחד הסרטים האהובים עלי (ובהקשר הזה גם השיר "כל החלומות" של אריק לביא). הסיבה היא שזכרונות וחוויות עבר – מרים כמתוקים+הכל כלול – הם כמו נוצות שממלאות את שמיכת האישיות של כל אחד. הם הדברים שהופכים בני אדם ממכונות משוכפלות ליצורים בעלי אישיות מובחנת. אבל המדע, שוב המדע, רוצה לשים לזה קץ: בטלגרף מדווחים על נוירוביולוגים מה-Brain and Behavior Discovery Institute שבבית הספר לרפואה בג'ורג'יה, שפיתחו מנגנון מולקולרי למחיקת זכרונות רעים, טראומות ופוביות בלי לפגוע בתאי המוח. במסגרת הניסוי הם חישמלו עכבר מעבדה ואז מחקו את הטראומה שגרמו לו באמצעות אנזים בשם CamKII, כמה אצילי מצידם.

החוקרים אמנם מודים שלזכרונות ופחדים יש תפקיד חשוב באבולוציה ובהתנהגות האנושית (ע"ע תקיעת אצבע בשטקר בגיל שנתיים ולמידת לקח מסמר שיער, תרתי משמע), אבל טוענים להגנתם שהמטרה אינה הטרדת עכברים, אלא הקלה על חייהם של הלומי קרב, פוביסטים מסוגים שונים ואנשים שזכרונותיהם מקשים עליהם להתנהל.

בנוסף, הם ממליצים לבעלי לב דואב לא לכסוס ציפורניים בהמתנה לגלולה שתמחה את שמו וזכרו של האהוב לשעבר; זה כנראה לא יקרה. ובכלל, נראה שבינתיים אין מה לדאוג, מוחם של בני אדם מורכב מעט יותר מזה של עכבר מעבדה למוד קרבות:

Despite the exciting breakthrough Dr Tsien said it would still be years before a similar trick could be carried on a human because their brains were much more complicated.

בעוד שתאגידים העוסקים בהשבחת זרעים רואים בצמחים מהונדסים גנטית את התשובה למשבר המזון העולמי, ד"ר יוסי אזוב מבקש להזהיר אותנו מפני פתרונות קסם, שמתיימרים להציל את העולם מרעב. רקע בביולוגיה והתעניינות בסוגיות פילוסופיות של המדע הביאו את אזוב, מדען המתגורר בחיפה, לכתוב את המותחן "קרטל האורז", שיצא לפני כחודש לחנויות. "אני עוסק באקולוגיה ימית ואיכות הסביבה ובזה הספר עוסק – האם ריבוי האוכלוסיה בכדור הארץ בעייתית או לא".

המשך קריאה..

חוקרים של נאסא הצליחו לפענח את הגורמים ל"אורורה בוריאליס", מופע התאורה המופלא שמתרחש בקודקודו הצפוני של העולם. נכון שכבר מזמן התפוגג המסתורין (משהו שקשור בחלקיקים שנפלטים מהשמש ומתנגשים באטמוספירה, לא?), אבל כדי שלוויינים לא יסטו מהמסלול – וגוגל תוכל לעקוב אחרינו/yes תוכל להמשיך לשדר/יהיה קל להרוס עוד איזו דיונה עם הג'יפ – נדרשו אנשי המדע לגלות למה זה קורה. הבעיה שהם, כמו מבוגרים מרושעים בסרטים של הולמרק, שחושפים בפני ילד צח פנים שסנטה קלאוס לא באמת קיים, היו חייבים לגלות לכולם. אבל למה? מה הדחיפות? למה כל טריק של הטבע צריך להיות מוסבר בנוסחאות? ססאמק.

שמעתי שיצא לאור תרגום לעברית של הספר "יש אלוהים?" מאת ריצ'רד דוקינס (שהתווסף לקובץ הכי חומרני שלי: books.txt, שבו רשומים הספרים בהם אני חושקת). וזה הזכיר לי את הטקסט הזנוח שלהלן, שמפאת עיסוקים אחרים המתין לתורו להפוך מטיוטה לפוסט:

הסופר והעיתונאי כריס הדג'ס משווה בספרו החדש I Don't Believe in Atheists בין הימין הנוצרי הפונדמנטליסטי בארה"ב לבין מה שהוא מכנה "ניאו אתאיסטים", שמאמינים ב"כת המדע". בראיון ב-Salon הוא מסביר שבדומה ליעקובינים מהמהפכה הצרפתית והנאצים – גם אלה מאמינים באופן מוחלט בעליונות המחשבתית שלהם (במקרה הזה טכנולוגיה ומדע לעומת ניסים), ומעוניינים להיפטר מכל מי שלא חושב כמותם.

המשך קריאה..

ראיון אוהד ב-Wired עם ריי קורצווייל, עתידן, הוגה ומחבר הספר The Singularity Is Near, שמסביר מדוע התיאוריה שבבסיסה עומד הרעיון של שילוב בין בני אדם למחשבים אפשרי, וייצור ישויות אינטליגנטיות בהרבה ממה שהאנושות הצליחה להפיק עד כה. הבונוס: סוף סוף נהיה בני אלמוות (אם גם נטולי גוף). Post human, קצת כמו החזון של נובה ספיבק האופטימיסט וקצת להבדיל, מיקה גריצן.

זו לא הפעם הראשונה שהמגזין, שאחד ממייסדיו הוא קווין קלי (טכנו-אוטופיסט, אם להודות על האמת), מפרגן לקורצווייל. והוא לא היחיד, אפשר לקרוא גם את הביקורת של אמנון כרמל על הספר ואת הכתבה של עידו הרטוגזון. אבל לא כולם נמסים למקרא העתיד הנכון לנו.

המשך קריאה..

ג'ף הוקינס, האיש שהביא לעולם את ה-Palm Pilot, הוא מן לודיט מצחיק, ששונא טכנולוגיה (אמא שלו מקליטה לו תוכניות טלוויזיה בווידאו – כמה תיאוריות פסיכולוגיות אפשר להלביש על זה?!). בגרדיאן פירסמו כתבה מלבבת, כזו שלעולם לא תתפרסם בעיתון ישראלי (אלא אם הוא מתרגם כתבות של הגרדיאן, Nudge Nudge Wink Wink), בה מתוארת הרצאה שנשא בפני סטודנטים להנדסה בנוגע לעניין החדש-ישן שלו בחיים: המוח האנושי והקשר שלו למחשבים.

החברה שלו, Numenta, השיקה לא מזמן את NuPic, פלטפורמת פיתוח, שאמורה לשמש למחקר של דרכים אפשריות להחלת דרך החשיבה של המוח האנושי על תוכנות, רובוטים, משחקים ועוד. מזכיר לי קצת את השיחה שלי עם נובה ספיבק, שעליה ארחיב אחרי שיתפרסם הראיון איתו בכלכליסט.