ברמה העקרונית

סיכום השבוע ברשת התפרסם בכלכליסט כסדרו, ובניגוד לשבוע שעבר, הפעם יש לי כמה תוספות פעוטות. אגב, בסופה של הפיסקה הפותחת בטור בכלכליסט יש דיבור קל על נושא העבדות המקוונת, שסקרתי בהרחבה יחסית בפוסט קודם – "תגובה הולמת: על חשבון הבית". אתם מוזמנים להתעדכן. הנה היבול השבועי:

כתבה נאה של דורה קישינבסקי ועידו קינן על סוגיות מוסריות בתחום הרובוטיקה.

AbiWord, מעבד תמלילים חביב ומבוסס קוד פתוח, זמין בגירסה חדשה. ב-Whatsup מספרים על כמה מהחידושים.

קוראים אדוקים (מדי) בוודאי זוכרים שפעם הטילו עלי לעשות כתבת מגזין רחבת היקף על סוגיה מרתקת למחצה: איזה דברים מובנים מאליהם חסרים לנו בגאדג'טים שלנו. לא יצא ממנה הרבה, אבל נראה שגם האנתרופולוג גרנט מקראקן חושב על דברים כאלה.

הדיון החביב על כולנו, אודות הנזקים האפשריים שהחיים על פי גוגל גורמים לנו, מקבל חיזוק מדעי לכאורה ממספר חוקרים אמריקנים, שיצאו לבחון את הנוער ושבו עם מסקנות מפוקפקות.

פול גרהאם כותב על תרבות הסטארטאפים, שאותה הוא מדמה למיני-מהפכה תעשייתית.

וורדפרס 2.7 הגיעה. נסו ותהנו.

סיכום השבוע עלה בכלכליסט, והפעם היו לי המון רזרבות. הנה:

אם חשבתם ש-TinyURL היא השיא בתחום קיצור הכתובות, RWW מציעים לכם להתנסות ב-Bit.Ly עתיר הפיצ'רים. התשבוחות שלהם גרמו לי להרהר בזה, שבכל פעם שאני מתקינה/משדרגת תוכנה או מתנסה בשירות אונליין חדש – אוחזת בי התרגשות קלה לנוכח הציפיה שחיי ישתנו. כמו כל התאהבות, גם זה חולף אחרי כמה ימים והשגרה שבה למחשבי. כשאפילו פיירפוקס 3 הפך למובן מאליו, הגיעה העת להאקים מגניבים, שיציתו התלהבות מחודשת.

שחר מתודעה כוזבת בפוסט מעניין על התפיסה המקובלת של יצירות מוזיקליות וטקסטואליות. לדעתו הגיע הזמן לשנות את הדרך בה אנחנו צורכים תרבות; לא פוסטים כרוכים בספר, אלא עלילה מותאמת אישית:

המשך קריאה..

סיכום השבוע עלה בכלכליסט, אבל השבוע היה בלתי מסעיר בעליל ולכן אין לי הרבה להוסיף על מה שכבר כתבתי שם. מה שכן, גיליתי השבוע שיש לי 70 הזמנות ל-Twine, לרווחת התושבים. מי שרוצה הזמנה מוזמן להשאיר תגובה או לשלוח מייל.

שוב הגיע עת סיכומי סוף השבוע. הנה המדור בכלכליסט (רעיון לשם, מישהו?), וכאן עוד כמה דברים שנותרו בחוץ:

אוברטו אקו ידע על מה הוא מדבר: מניתוח עצמותיהם של נזירים דנים מימי הביניים, עולה, כי אלה מהם שהיו מעורבים בכתיבת תוכן דתי מתו לאחר שנחשפו לכספית רעילה, ששימשה ליצירת דיו אדום. נו, דת זה מסוכן.

יובל דרור מבקר בעין השביעית את פתיחת הישבן של גלובס לכבוד iDigital, החברה שיודעת למנף חוסר מעש לכותרות בעיתון.

הבלוג של כנרת זמורה ביתן מדווח על מפגשים ספרותיים מקוונים, שעורכת חנות הספרים Strand הניו יורקית. ועוד ספרים: בכל העולם מוצבות בחנויות מכונות להדפסה עצמית של ספרים (POD או Print On Demand), חלקם כאלה שאזלו מן המדפים. מתי אצלנו? והנה אב טיפוס נסיוני לקורא ספרים שנראה נעים ונוח בהרבה מה-Kindle.

המדור האהוב עלי קיבל בית חדש, באתר הכלכליסט. הנה הטור הראשון, שעוסק בקרבות המאסף של העיתונות המסורתית נגד הבלוגוספירה, עתיד זכויות היוצרים, הלאומיות הפריכה שפורחת באינטרנט ורוחות הטמטום שנושבות בה.

חוץ מהעניינים שמצאו את דרכם לסיכום הטכנולוגי, יש עוד כמה דברים ששווים איזכור:

• AV Club, מוסף התרבות (הרציני למחצה) של The Onion מראיין את קורי דוקטורו, סופר ובלוגר. ארוך אבל שווה קריאה.
• בנו של נבוקוב, האיש והסטיה, חשף סיפור קצר של אביו שטרם פורסם באנגלית, "נטשה". הניו יורקר זכו בכבוד לארח אותו.
• ג'ייסון קוטקה בפוסט מגניב על ביקורות קולנוע מראשית ימי המדיום. בין השאר יש שם ביקורות של הסופר הרוסי מקסים גורקי על כמה סרטים של האחים לומייר.
• ואחרון חביב: דבורה סלומון מהניו יורק טיימס מראיינת את אנריקה פנלוסה, לשעבר ראש העיר של בוגוטה. מסתבר שלאיש יש מוניטין של אדם הדוגל בשיטות התכנון האורבני ההומניות של ג'יין ג'ייקובס (מחברת "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות"), והוא רואה במדרכות סימן לשיוויון ודמוקרטיה. הלוואי עלינו.

1. יובל דרור, מייסד הגלוב "מאבד תמלילים", פרש זמנית מבילגוג. התדהמה למקרא הודעת הפרישה אחזה בכל שכבות האוכלוסיה, אבל הטיימינג לא היה יכול להיות טוב יותר; אם בישראל התמקדו בהשלכות שעשויות להיות להיעדרו של דרור ברצינות תהומית, בניו יורק טיימס ניצלו את האירועים הטרגיים בבלוגספירה העולמית לקצת הפחדה בנוסח "מגיפת הבלוגרים" – שני בלוגרים אמריקנים מתו, מייקל ארינגטון עלה במשקל ואום מאליק חטף התקף לב ולמד את הלקח. האמנם? הבלוגרים ששרדו את התופת במתקפת נגד:

המשך קריאה..

כן, הייתי עסוקה למדי בסוף השבוע האחרון, אבל מאחר שהפגנתי חריצות בתחילתו והשכמתי לאסוף כמה לינקים מעניינים, חשבתי שמוטב מאוחר מאשר אף פעם. מי שרוצה לדעת במה הייתי עסוקה מוזמן לקרוא את הגיליון הבא הבא של "פירמה". שווה כל שקל, תאמינו לי. ולענייננו:

המשך קריאה..

רשתות השידור והמפרסמים האמריקנים במשבר: בעוד שנה מהיום תעבור ארה"ב לשידורי טלוויזיה דיגיטליים. הם מתייחסים לעניין כמו אל מבצע צבאי, במהלכו יש לחנך את הציבור ולדאוג שכולם יקנו ממירים מתאימים, כדי שחס וחלילה לא יווצר מצב שבו אזרח ארה"ב ימצא עצמו בוהה במסך שחור. אלן וורצל, מנהל מחלקת המחקר של NBC, משווה ברצינות בין המאמצים שמשקיעות החברות לבין הדאגה שעורר באג 2000. מי שכמוני, מצקצק בלשונו ותוהה WTF, מוזמן לקרוא את הראיון העתיק של Wired עם החוקרת קמיל פאליה, שמסבירה למה אפילו אישה אינטליגנטית כמותה לא מסוגלת לחיות בלי איזו אופרת סבון עסיסית בסוף היום. ואם הקשר בין האמריקנים לטלוויזיה שלהם עדיין נראה לכם מעורפל, כדאי שתקראו את הפוסט של אריק גלסנר, שחושש מההשתלטות העוינת שביצע המסך הקטן גם על המוח הישראלי.

המשך קריאה..

לפני כמעט שנתיים התחלתי לכתוב בחיים ברשת, מדור המחשבים של נענע. התפקיד העיקרי שלי, מלבד כתבות מגזין מזדמנות, היה לכתוב את המדור המונומנטלי "השבוע ברשת", שכשמו כן הוא: סיכום שבועי של הנעשה ברשת הישראלית והעולמית, שמשלב גם דעה או פרשנות על החדשות. העבודה על המדור נמשכה בערך יומיים, במהלכם גרתי בתוך ה-RSS שלי, אספתי עשרות ולפעמים מאות לינקים לאתרים ובלוגים ובסוף – תפרתי את הפיסות הללו לכתבה אחת (ארוכה לאללה…), שיש מאחוריה אמירה משותפת, ואם אפשר, גם כמה ממתקי רשת למיטיבי הקרוא ששרדו את הטור עד הסוף.

למרות העבודה הרבה שהיתה כרוכה ב"שבוע ברשת", זו היתה אחת ממשימות הכתיבה האהובות עלי; התיישבתי על המחשב ברביעי בערב ולפנות בוקר חמישי היתה לי כתבה מוכנה – אין כמו שקט של לילה תל אביבי כדי להדגיש את הרעש של האינטרנט. אחר כך מוניתי לעורכת הערוץ והשרביט עבר לאדר שלו ואחריה לרן יניב הרטשטיין. עכשיו, במקום להתגעגע, החלטתי לשוב ולסכם את הנעשה בשכונה, הפעם בגירסה חופשית ממגבלות של ערוץ מחשבים. נראה איך זה ילך…

המשך קריאה..